אני שורק בלי הפסק

אני שורק בלי הפסק

כל העת, בביתי וברחוב

כי לאיש בעולם אין לי חוב;

מצטט מנואט ודואט

גם בארוק ואף רוק,

שירי-עם, זמר גם, ובלט;

אני משתוקק לשרוק את הכול -

לא יכול אף לרגע לחדול.

מד"ן נריה
אוגוסט 2007

אנה נושבת הרוח

להקה של עורבים במרומי העצים
נעים בקצבה של הרוח;
תרים ובולשים אחר קן-ציפורים
לטרוף גוזלן ולנוח.

רוח-סער עזה טלטלה העצים,
ומקן העורבים שרופד בקוצים
נפל גוזל ביש מזל.

חששו ההורים לגורל הגוזל
ופצחו בצרחות-חסרי-ישע;
זמן-מה קוננו, התקשו להשלים,
ולבסוף נכנעו לגורל רב-הרשע.

הרוח רפתה לפתע-פתאום,
חזרו העורבים לקנם במרום
נעים בקצבה של הרוח;
תרים ובולשים אחר קן-ציפורים
לטרוף עוד גוזל ולנוח.

מד"ן נריה
מרץ 2006

אל בורא השמחות

יש אנשים שחשים חופשיים בכלא
אחרים כלואים אף כשהם בדרור
בוראי עשני אחד מאלה
ששמחים תמיד, מבלי לברור.

בבוא יומי, ובתום הטקס,
אחפש המקום בו השכינה תנצור סודה
אטפס למרום ואגיע לרכס
שם אבוא לבורא ואומר לו "תודה".

מד"ן נריה
אפריל 2006

אכלתי אותה

נכון שזיכרוני אינו עוד כמו בעבר
ואולם חשתי שהוסתר ממני דבר
ולכן הפכתי את כל הבית לגלות מה הוסתר.

פיזרתי לכל עבר את תכולת הארונות
המזרנים, הכורסאות, אדניות ושונות,
ואולם כל המהומה לא פתרה את התעלומה.

צנחתי תשוש לתוך הכורסה המפורקת למרכיביה,
וברגע זה נפתחה הדלת ואשתי שבה עמוסת-סידוריה;
"יש לי לומר לך שני דברים, קשישי:
א. אתה מחפש את הבונבוניירה שהביאו האורחים ביום שישי,
ב. אכלתי אותה!"

מד"ן נריה
דצמבר 2004

איש המערות

כאשר הוא הבחין בה ליד מעין
לא היה לו ספק ש-"חבל על הזמן",
למערה לא גררה בצמה, כנהוג:
תחת זאת נשאה על כפיו - כמחווה לבת-זוג.

היא הצביעה בחן על סדקים שבקיר,
הוא עשה פול-רמונט וצייר שם בגיר:
ממוטות; ביזונים; וסוסים ושוורים -
מאבקה שחצב במורדות ההרים.

גופו של קדמון שפע שערות,
(אופנות "גוף חלק" לא היו מוכרות),
זוגתו, הקפידה על טיפוח שיער,
כשנראה לה מוזנח, משתקף בנהר.

וכך, בחיבה, חלפו השנים,
ונולדו במזל, גם בנות ובנים;
"חינוכם הגבוה"- טיפוס על ההר;
"הרגלי ניקיון"- טבילה בנהר;
ואולם האתגר בו למדו הם המון
היה ציד-חיות עם האב הקדמון.

כאשר גדלה במערה החמולה
עברו הבנים למערות שממול לה,
ושמחו ההורים לראותם שבים מהעין
נושאים בנות זוגם, כמחווה, על כפיים .

מד"ן נריה
נובמבר 2004

אינני נזכר

יושב בין זקנים על ספסל בכיכר,
סוקר הבנות כמו רס"ר במסדר,
הן חולפות על פני במבחר נהדר
יפות ושונות, עם מגוון של שיער:
שחור כמו שלי- (בטרם נשר),
ואדמוני גם כן ובלונדיני מוצהר;

בוחן רגליהן אם נאות, (גם השאר)
- הרגל שנברא בי אי שם בעבר -
ואם תשאלו מה סיבת הדבר
אתלבט ואודה שאינני נזכר.

מד"ן נריה
אפריל 2005

אינני כועס עליך

למרות שיצאת בלי לומר מילה -
לא להיכן ולא לכמה זמן,
נעדרת שעות וחזרת בחצות -
אינני כועס עלייך;
מבחינתי, הכול בסדר גמור;

ורק רציתי לבקש ממך מחילה
על שאכלתי, בלית-ברירה,
את כל החמין
שהכנת לאורחים לשבת על הכירה.

מד"ן נריה
אוגוסט 2008

אין שינויים

כאשר אני שב הביתה
משוט בעיר והתהלך בה
אני מוצא שדבר לא השתנה:

הדירה תמיד נקייה;
הכלים תמיד רחוצים;
הבגדים מגוהצים ותלויים בארון;
ואשתי ממתינה לי מטופחת ומסודרת.

כזה הוא המצב מדי-יום,
והיא לא מתביישת לספר לי
שהיא עושה משהו.

מד"ן נריה
אוקטובר 2006

אין לי סיבה לדאגה

כאשר התלוננתי בפני הרופא על תופעות שונות

הוא העיר שאין לי בעיות גופניות

וכי אפילו אם אהיה קרבן למעשה פשע

אזי בגילי – שבעים ותשע -

אין סכנה שאמות בגיל צעיר;

ובעניין התחלואה:

שאבוא לביקור חוזר כשאהיה בן מאה.

מד"ן נריה
אפריל 2010

אין לי מילים

רוצה לכתוב שיר אך אין לי מילים

יש לי דמעות,

ודמעות מדברות בעד עצמן.

מד"ן נריה
אוגוסט 2006

"אילו אני אלוהים..."

"שמעי יקירתי, אילו אני אלוהים

הייתי בורא את כל היצורים

כך שיתקיימו רק מאוויר;

כשאני אוכל חי או צומח אני מתרתח

וחש עצמי אדם נטול מוסר.

"הלו מלצר! פעמיים סלט ובשר!"

          מורני דרכי נועם (מד"ן) נריה

                 אוקטובר 2006

איחוד

הגורל זימנם למסעדה
אשר לצמחונים היא נועדה;
הם היו שלושה והן שתיים -
ללא שום קשר, בינתיים.

לכל אחד לבוש שונה
- כי צבע הוא עניין של טעם -
בשום אופנה אינו מותנה
לכן לא משתנה אף-פעם.

לפתע אחת נתלשה ממקומה
אחר-כך זה קרה לשני
נלקחו גם שלישי ורביעי בדרך דומה
חמישית הצטרפה בציות אבדני.

פרידתם הייתה קצרה ונואשת
- היא ארכה רק כמה דקות -
עד שזכו לפגישה מחודשת
בצלחת נאה של סלט ירקות.

מד"ן נריה
נובמבר 2004

איזה יום!

התאנה חנטה פגיה;
אשתי חנתה במקום אסור;
ולי העירו ברחוב ש"החנוט" שלי
"מציץ" מ"חנותי" הפתוחה.

מדן נריה
נובמבר 2007

הלכה למעשה

איזה פנים!
אילו רגליים!
איזה ישבן!
איזה חזה! –
רק חבל ששכחתי
מה עושים עם כל זה.

מד"ן נריה
אוגוסט 2006

בדידות

"זו פשוט טעות בניווט"
כך תרץ שודד הכספות באוזניי הזקן
את הפריצה לחדרו במקום לכספת הבנק השכן.

להפתעתו, הזקן לא כעס
אלא שמח על שסוף-סוף מישהו נכנס
- ולו בשגגה - והציע לשודד קפה ועוגה.

מד"ן נריה
ינואר 2009

"אולי תבוא אתמול?"

אני לא רב עם שרברב ביום שרב
כי כאשר אני מתלונן שהברז דולף
הוא לוחש וכמעט מתעלף:
"מאוחר! אולי אבוא מחר";


כאשר השרב נגמר, והיום כבר קר
ואני זועף כי הברז דולף
הוא מרעים בקולו שאליו חזר:
"מאוחר! אולי אבוא מחר".


גמרתי אומר בו לנקום בלי לחמול:
טלפנתי אליו בחצות ואמרתי לו:
"מדבר האִיש משלשום,
האם תוכל לבוא אתמול
בכדי לתקן מחר את הברז
אשר מחרתיים שוב ידלוף בלי לחדול?".

מד"ן נריה
ספטמבר 2007