יום שישי, 12 בנובמבר 2010

תצרף

לא מַצְחִיק – לא הוּמוֹר©.


"אִם זֶה לא מַצְחִיק – זֶה לא הוּמוֹר" -
זאת אָמַר לִי אִישׁ אֵחָד בְּלִוּוּי מִזְמוֹר.


אֲנִי מוּתָשׁ©
אֲנִי מוּתָשׁ:
יֵשׁ לִי כּוֹנָנִית מלאת מִילוֹנִים
אַךְ אֵינִי מוֹצֵא אֶת הַמִּלָּה הָאַחַת
שֶׁמְּתָאֶרֶת אֶת אֲשֶׁר אֲנִי חָשׁ.


לא רְעֵבִים – לא אוֹכְלִים!©
זאת לָמַדְתִּי מִבַּעֲלֵי-חַיִּים וּמְעוֹלְלִים:
"אִם לא רְעֵבִים – לא אוֹכְלִים!"

מד"ן נריה
נובמבר 2010


תגובות יתקבלו בתודה

יום שישי, 5 בנובמבר 2010

יש לי בעיות עוריות

יֵשׁ לִי בְּעָיוֹת עוֹרִיוֹת
וַאֲנִי חָשׁ, לִפְעָמִים,
שֶׁהָיָה זֶה יָפֶה וּמוֹעִיל
לְהַשְׁתִּיל לִי עוֹר חָדָשׁ
לְלא פְּגָמִים.

זַהוּ רַעְיוֹן לא רַע
אַךְ עוֹד בְּעָיַית-חִשּׁוּב לִי נוֹתְרָה:
אִם אֶשְׁתַּזֵּף
כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ בְּשִׂיאָה בַּשָּׁמַיִם,
אֲאַלֵּץ לְהַמְתִּין
בַּתוֹר לְרוֹפְאת הָעוֹר שׁוּב חָדְשָׁיִם.

מד"ן (הפייטן) נריה
נובמבר 2010

תגובות יתקבלו בתודה

יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

שמי מדן ואני מעדן


רימה ותולעה,
שמי מדן ואני מעדן;
כידוע לכן לא בכול רגע מגיע
גבר רב-נגע כמוני לקבר;
על-כן, בהינתן האות
פתחו את המלתעות.

להתראות בבית הבליעה.

                 מד"ן  נריה
               נובמבר 2010







יום שני, 1 בנובמבר 2010

חלום של חלון


לו מכול הדברים היפים שבבייתי
היה קיים רק החלון הגדול בסלון,
הייתי מושיב על כורסה לידו
ידידים עם כיבודים,
שיצפו מבעדו באילנות הירוקים
ויאזינו לציוצי התוכים;
ובתום הערב, כשילכו לישון,
יזכרו ויחייכו כולם בחלום.

מד"ן  נריה
נובמבר 2010


יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

מהירות מופרזת


נער הייתי וזקנתי
והזמן שבין השניים חלף אחת ושתיים;
זוהי מהירות שאינה עברה על פי החוק
ואולם זו גזירה שממנה אין לחמוק:

כאשר צעיר מזקין
אט-אט חבריו מתמעטים
ומבטם אומר הכול בלי שיצטרכו לשאול:
"מהו אורך המשעול
שנותר לך עד שתגיע לשאול?"

מד"ן  נריה
נובמבר 2010


אינני זוכר


אינני זוכר -
מי אמר שהעולם עגול;
ומי סבר שקיים חור שחור;
ומי ספר שנות אור;

אשתי רשמה לי ליתר בטחון - על פתק שנתנה לי -
את כול הדברים שעלי להביא מהמרכול.


מד"ן  נריה
אוקטובר 2010


יום שבת, 30 באוקטובר 2010

מלאו ימיו

מלאו ימיו, תמו חייו
והוא כלום לא חייב – אשריו;
כפרה ל"ידידיו לכול צרה"
ולאהובותיו מהשנה שעברה;

"איני צריך דבר פרט לגבינה" אמר העכבר;
ומי שמלאו ימיו וזמנו עבר אינו זקוק לדבר.

מד"ן (הפייטן) נריה
אוקטובר 2010

תגובות יתקבלו בתודה

יום שישי, 29 באוקטובר 2010

בכה מן ההפקר


איזו בכייה:
הוא זכה בפרס הגדול
יצא במחול
רץ במשעול לקבל את הזכייה
לא הסתכל ימין ושמאל
ועתה הוא גבשושית של חול
וזה הכול.


מד"ן  נריה
אוקטובר 2010


יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

צא וראה

אתה יושב ספון בחדרך הזעיר
וחושב שכזו היא מידת העולם;
אך למזלך הטוב לחדר יש חלון
ומבעד לחלון אתה רואה ציפור
שעפה למרחקים ואט אט נעלמת באופק;

ולפתע אתה תופס כמה גדול הוא העולם
ואז אתה יוצא החוצה, פושט ידיך לצדדים
ומנענע אותן מעלה ומטה משל היו כנפי ציפור
ורץ מסוקרן לעבר האופק הרחוק.

מד"ן (הפייטן) נריה
אוקטובר 2010

יום שני, 25 באוקטובר 2010

מבלבלי המוח


ושנהנים לצורך בידור,
מהסידור שאתה יושב מולם רב-קשב ופעור-עיניים,
נראה כחושש שתפסיד מילה - או שתיים –
מהתיאור הבדיוני
על זר אלמוני שחי בימי הביניים.

                                       מד"ן נריה
                                           אוקטובר 2010

חומרים למחשבה


פעם גרתי בבית-זכוכית
וחששתי מאבנים;
עכשיו אני גר בבית אבנים,
וחושש מאנשים.


מד"ן נריה
אוקטובר 2010

לא ביוזמתי נעשיתי יהודי

לא ביוזמתי נעשיתי יהודי:
בא מוהל נחוש,
נתן לי יין לטשטוש,
את הפין שלי הקטין וקיצר
והפך אותי ליהודי כשר. 
                               
                      מד"ן נריה
                 אוקטובר 2010

יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

דין ודברים

ליום הנישואים
הביאו לנו חברים קופסא נאה
מלאה בדברים טובים - וגם זר;

ממבט ראשון ראיתי
שדינם של תוצרי השוקולד
נחרץ לחיים קצרים;

נטלתי אחד ועוד אחד
ולמרות שבקופסה נראו כבר אותות החיסור
השקעתי מאמץ לטשטוש ופיזור;

אחרי שהמבט הראשון
הצדיק את הציפיות – הלכתי לישון.

בבוקר השכם ערכתי ביקור
אצל הבונבוניירה, ונהיה לי רע:
בלילה מישהו השלים את המלאכה
מהממתק שבו עשיתי הפסקה,
ועד הסוף המר שבו הכול נגמר.

הזמנתי לביקור חוזר
את החברים שהביאו דברים טובים
ולא את אלה שהביאו רק זר.

מד"ן נריה, אוקטובר 2010

מערכת השמש

מאז פגישתם בליל אמש
התפתחה ביניהם מערכת יחסים –
שבה הבחור אותה הקסים;


היה לה ברור שהוא התאהב;
שהיא מערכת השמש
והוא רק גרם-שמים-סובב;


אך שונה הייתה דעתו:
הוא העדיף להשלות את עצמו
שהוא גביר
והיא רק בלון שמרחף סביבו באוויר.

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום שישי, 22 באוקטובר 2010

הייה משקיען!


אם תהיה משקיען וחרשן
בתום שנות יגיעה תגיע לתואר;
אחרי מאמצים רבים כל-כך
תזכה בתעודה שייעודה הוא הפח
ובזכות התואר תקבל שכר של פקיד זוטר בדואר;

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

אני נוהג לדבר אל הקיר

ישנו קיר אחד אצלי בבית
שאותו אני מוקיר ואוהב
יותר מאשר את שאר הקירות.

קישטתי אותו בתמונות הכי יפות
וצבעתיו בגווני האביב;
עמו אני משוחח בכול נושא,
וחרף הטרחנות
הוא אינו מאבד את הסבלנות;

כאשר אנשים שואלים על מה אני סח
אני עונה להם כך:
"לקיר יש תשובות למכביר,
ואם תטו אוזן קשובה
תזכו לשמוע את התשובה"

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום רביעי, 20 באוקטובר 2010

אף דקת הס


     הוא הגיע לביקור מאמריקה
     ומהרגע שנכנס – אף דקת הס!;
     לו הוטל קנס על דיבור בלי שיעור
     הוא היה פושט את הרגל;

     על-מנת להציל את המצב נקראתי לדגל;
     ואולם בשל האנגלית הקלוקלת
     נותרו בידי רק שתי ברירות:
     להצביע על הדלת או לזעוק "חמס!"


מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום ראשון, 17 באוקטובר 2010

שני נביאי זעם


שחשש מברק ומרעם
אך על כך אין מקום להרחיב
כי הוא מת מפחד לפני האביב.

ויש סיפור על נביא-זעם
שהחליט שאין טעם לזעם
הוא הוסיף לזעם חומרי טעם תחילה
ואחר כך זעם ללא הגבלה.

                                  מד"ן נריה
                           אוקטובר 2010





יום שבת, 16 באוקטובר 2010

ילדה טובה

אשתי הסבירה לנכדתנו הטובה
שחובה להשליך כול דבר מיותר;

כאשר הקטנה שמעה את הדברים
היא פסלה את הנייד של סבתה
מיהרה אותו להרים והשליכה אותו לאסלה.

                                   מד"ן נריה
                               אוקטובר 2010

יש חדווה מתחת לפני הים

בין החיים מתחת לפני הים

- דגים, צמחים ואנשי צוללת -
ישנם גם רבים שמרוצים ממצבם:

הדגים שמחים שלא נתפסו בחכה;
הצמחים רווים נחת מכך שאינם מאכל על הצלחת;
ומלחי הצוללת ששוהים בים ימים רבים
משתוקקים לפגוש את האישה שמחכה ביבשה.

                                                 מד"ן נריה
                                             אוקטובר 2010





יום רביעי, 13 באוקטובר 2010

הסוד

בתי אמרה
שיש לה דבר-סתר לגלות;


הייתי במתח
וגלגלתי בראשי את כל העלילות
עד לשלב
שבו היא לחשה
שבקרוב אהיה
סב לחמישה.

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

של מי המחדל?




מכול הטעויות שיש

הכי מביך לפגוש מחדל
שמוגדר "טעות אנוש".

קחו למשל מטוס שנפל
שטוענים שזו "תוצאה של טעות אנוש";
והרי אנוש עצמו הוא מחדל 
שברא אלוהים בטעות
ועליו הוא מיצר בוודאות.

היקש: 
אלוה הוא האחראי העקיף לתקלות במנוע.

                                          מד"ן נריה
                                         ינואר 2011
                                          

ספינה בלי קברניט

איני יודע אם כוונתם הייתה רצינית
ושמא רק התלוצצו
בהכרזה הפתאומית שאין בספינה קברניט?

אך על כול פנים איש לא חייך והנוסעים כעסו;
לבסוף הם התפייסו עם המסקנה
שזה לא נורא כששטים בספינה
שקץ דרכה הוא החוף,
ולא בטיסה ללא קברניט
שמתרסקת בסוף.

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום שלישי, 12 באוקטובר 2010

"לפיכך התכנסנו".

"לפיכך התכנסנו" – כך לחש לחן של שיר
שנשמע בחדרי בבוקר אחד בהיר;

הטיתי אוזני למען אשמע את מלוא הבשורה
אך דבר לא ארע:
שום שיר לא הולחן ליד השולחן.

חשבתי, עין הרע מצא לו משרה: אותי לאכזב!
אמרתי לו "שב ואל תתערב"

כאשר עין הרע התיישב
בא לעזרי עין הטוב
וסייע לי לחשוב ולכתוב.

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

הצהרת הרופא

הרופא שלי הצהיר
שאין לי צורך להיות זהיר
מאחר ואני כבר בן שמונים
ואין חשש שאמות צעיר.

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום שני, 11 באוקטובר 2010

יחס ישר

התקיים יחס ישר בין מה שהבעל אמר
לאופן בו אשתו הגיבה:
כשאמר "את ממש חביבה"
היא הכריזה "ואתה איש יקר!".

בבוקר מחר הוא שינה גרסתו,
שיבח גיסתו ואמר: "היא ממש מגניבה!"

בתגובה לכך הכריזה אשתו
שלאור המצב
הוא נחשב בעיניה פחות מזנב של צב -

ואז מביתו היא הבריזה.

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום ראשון, 10 באוקטובר 2010

היורה מן המותן

קשיש רטנן אף פעם לא שקל את דבריו
עם כולם הוא רב וירה מילותיו מן המותן;

באחד הימים הוא עלה לרכבת
ראה צעיר ודרש במקומו לשבת;
כשקם הצעיר ופינה מקומו עם כלבו-המנחה
הבין הקשיש את מה שעולל, התנצל,
והחליט שמעכשיו, בטרם הוא רב,
ינצור לשונו וישקול את דבריו.

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

הרס לו את הבריאות

בריאותו הייתה כה יקרה לו
עד כי המאמץ שהשקיע לשמירה עליה
הרס לו את הבריאות;

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום שבת, 9 באוקטובר 2010

רציתי לחיות מההתחלה

רציתי לחיות מההתחלה
בתקופת התום והחלומות;
עת הכול נראה כל-כך יפה:
ההורים והקרובים;
הקולות והשירים.

בתום התקופה כולם נעלמו לעד
ואני נותרתי לזמן-מה לבד -
מתגעגע ויודע
שהסיכוי לחיות מההתחלה הוא רק אשליה.

אבל ברוך השם
נשאתי אישה, הקמתי משפחה חדשה -
ורצוני מתגשם.

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום שישי, 8 באוקטובר 2010

אני תוהה

אני תוהה מדוע אצלי בשירה
כול שורה נכתבת ישרה
כלום יהא זה אסון
אם אכתוב את שיריי באלכסון?


מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום חמישי, 7 באוקטובר 2010

כפר שלם התעלם ונעלם.


יש דגים בכול צבעי הקשת
 ונהרות שזורמים לים
 והרים רבים יש ביבשת;
אך האנשים כולם - אים?

עד היום לא הובהר מה יכולות להיות
הסיבות לכך שתושבי הכפר
שרצו לצפות בפריחת החרציות
בחרו לטפס לשם הגילוי דווקא על ההר
שלרגליו זורם נהר
שמעליו תלוי גשר צר.

בשלט שהוצב שם הובהר שהגשר מעורער
ונכתב שיש להימנע מצעידה עליו;

אך הם צעדו, מעדו, וטבעו יחדיו בנהר.

ועתה תושבי הכפר, חובבי החרציות,
הם כולם שוכני עפר;

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום שלישי, 5 באוקטובר 2010

נחמת השכחן

משהו השתבש אך איני מתייאש!
כי אם הדברים שרציתי לומר
הנם חשובים,
ורק במילים אחרות אשתמש - אז האל יודע
מכול מילה טובה שבה אסתייע
שעשיתי הכול לצאת ידי חובה.

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום שישי, 1 באוקטובר 2010

מתי נילמד

 לפעמים אנו חושבים שאנחנו "רואים" דברים
ושמחים להיווכח שאינם אלא סיוט;
לעתים אנו הוזים חלומות אסורים
ומאושרים לגלות שהם רק שקרים;


בחול נפגשו -
ה"מציאות"-כביכול והסיוט הכול-יכול,
ודנו יחדיו במה שהיה שורש הבעיה, והמסקנה:
האימים שאנשים מדמים בימים,
והעלילות המבהילות בלילות -
הם רק אשליות".

מד"ן נריה
אוקטובר 2010

יום רביעי, 29 בספטמבר 2010

שנינו מרוצים

השיננית שלי כבר יודעת
שאם לא אראה דם
היא לא תיראה דמים;

ואכן כאשר אנו נפרדים שנינו מרוצים.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום שני, 27 בספטמבר 2010

שינוי בתפריט

"אם תאכל כול היום רק קש תהיה כמו חדש"
כך אמר לי שכן מהכפר;

ואכן מאז שמימשתי את ההצעה
חל בי שינוי עצום בתודעה
נעשיתי לגמרי אחר וכול שאני אומר זה:
"הי-אה הי-אה הי-אה"...

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

שיר אהבה לטבע

שיר אהבה לטבע
להר וגבע לנהר וצבע
מהחרמון ועד באר שבע

אז קדימה בן ובת ,
הבה נישירה המבט
נצא לדרך עם רון בלב
כי ללכת לא כואב
עם חיוך על הפנים
איש קשיש ובן זקונים.

לסיכום זה המזמור
נזכור שעל הטבע יש לשמור
אותו אף פעם אין לזנוח
והוא, אסיר-תודה, יתמיד לפרוח.


                      מד"ן נריה
                    ספטמבר 2010

יום שבת, 25 בספטמבר 2010

שואל את עצמי

שואל את עצמי
ומשיב לעצמי

שואל את עצמי
ומשיב לעצמי

שואל את עצמי
ואין תשובה

שואל את עצמי
ומשיב לעצמי

שואל את עצמי
ואין מענה

כן, ככה זה כשאתה לבד.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום שישי, 24 בספטמבר 2010

בחור סימפטי

הוא היה אדיב, חביב, נחמד, נעים - ובמילה אחת – סימפטי.

זה היה בעייני יוצא דופן, אז אין פלא שחיבבתיו.
בכול אופן על שאלותיי מכול צבעי הקשת הוא הגיב
בלי קשר לתשובה המתבקשת:
כאשר שאלתיו אם הוא גר בתל אביב – הוא השיב "אתה חביב";
כששאלתי היכן גר אביו הוא הגיב "אתה צועד סביב".
חקרתי אם הוא משומד והוא ענה "איזה יום נחמד".

התנהגותו נראתה בעייני מאוד מוזרה עד שהתברר
שהייתי בחברה של איש שדובר שפה זרה.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

פינוק בפונדק

פעם, כאשר הייתי רווק הגעתי לפונדק;

הפונדקאי היה מאד שמח אותי לארח
"בתנאי שיש לך כסף במלאי";

בתו של הפונדקאי הייתה בסדר:
היא הראתה לי את החדר
וסידרה את המיטה, אליה התגנבה בלילה בחשאי
"רק בשביל לבדוק את מצב המלאי".

היה כדאי.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום חמישי, 23 בספטמבר 2010

בדידותו של אנטיפט

הוא שנא כול אדם בלי לברור
אף כשהיה הוא זך וטהור;
כשגויס יום אחד לצבא של ארצו
גם שם אהבה לא הצליח למצוא;

בעיניי הבנות בבסיס הוא מצא מאוד חן
הן שיגרו לו אותות של חיבה
אבל הוא העדיף את חברת השכן,
ודחה את כולן בלי סיבה;

כשתר אחר עזרה לשנות את דרכו הרעה
הוא גילה שלא נותר לו אף ידיד לרפואה.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום רביעי, 22 בספטמבר 2010

דום לב

כאשר אדם נולד לבו מצווה
"קדימה צעד!
יש כאבים בצד?
עצור מיד
עמידה חופשית!"
שית.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

שלגייה והאיטריות

כלום יכול להיות ששלגייה ושבעת הגמדים
אהבו אטריות?

כאשר נכדותיי באות לבקר
המילה הראשונה שאני שומע היא: "שלגייה!"
והשנייה - "אטרייה!"

בעת הקרנת הסרט
אני רואה כיצד בפי-העלמות נעלמות האטריות;

כעבור דקה צלחתן ריקה,והן שואלות
אחרי שהן אומרות לי "תודה"
"סבא טוב מתי תביא סוף-סוף שוקולדה?".

כלום ייתכן שגם שבעת הגמדים
לאחר שאמרו תודה בתום הסעודה
ביקשו משלגייה לקנח בשוקולדה?


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום שני, 20 בספטמבר 2010

אספקה קבועה לרימה ותולעה

אחרי שהגעתי לגבורות
וכבו אצלי כול האורות -
הביאוני רחוץ, עטוף בתכריכים
לקבורה בבור;

בחוץ כבר המתין הבא בתור.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

ישנם אנשים שתמיד חוששים

ישנם אנשים שתמיד חוששים.
מהכול חוששים. מכולם חוששים.
ומי אותם יאשים?
הפחד עכשיו באופנה
אבדה אמונה בינו לבינה
בין צעיר לצעירה; בין זקן לזקנה;
ומהי סיבת הכול?
אין הקשבה וטומנים את הראש בחול.
כבת יענה.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום ראשון, 19 בספטמבר 2010

מתנות מהנות

יש לי מכיר שגר בעיר
ויש לו חוק:
מקבל במתנה רק שוקולד מריר.

ואצלי שונה החוק:
מקבל מהבאים רק שוקולד מתוק.

וזו בעיה ולא צחוק.

מצאנו פיתרון סביר:
בעת ביקורי אצלו אני מביא לו שוקולד מתוק;
ואילו הוא מביא בבואו מהעיר - שוקולד מריר.

אך אל דאגה, יש חגיגה:
ללא הבדל באיזה טעם מדובר
כעבור זמן קצר ובטרם תם הביקור
מהשוקולד לא נותר אף פירור.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום שבת, 18 בספטמבר 2010

קומדיה

קומדיה היא מחזה מצחיק
אולם ישנם אנשים שאותם מצחיקים
פכים קטנים שאינם מבדחים:
תאונה שבגינה צדיק מחליק על קליפת בננה;
או הביש של האיש שעל ראשו נפל תפוח;
או להרגיש כמו הזקנה שהתפרקה לה המטרייה ברוח
והיא מתמידה לאחוז בה בעוז בתקווה שתשוב ותפוח.

אך בטרם נצחק עלינו לזכור שלא ידוע מי הבא בתור.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום שישי, 17 בספטמבר 2010

דחליל

אם אינך נוהג כאדם רגיל אלא כדחליל
לאן זה אותך יוביל?:
העולם כמנהגו נוהג:
האנשים צוחקים;
וגם היונים שתחילה חוששות ובולשות
לומדות להכיר שראשך הוא רק סיר
וגופך הוא סמרטוט שממנו לפחוד זוהי שטות;
וכשהן מבינות לאן זה מוביל
הן חשות על ראשך דיביונים להטיל.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

אנו מסבירים פנים


כולנו, צעירים כזקנים, בנות ובנים, מגיבים
לשמות שנתנו לנו הורינו כאשר היינו קטנים;
גם אם השמות , ואנו - לגמרי שונים:
"אריק" לא דומה לאריה.
"צביקה" זז כצב.
"רמי" כלל איננו רם.
"אדיר" הוא זעיר.
"הגר" גרה בעיר ולא במדבר.
ו"מלכה" היא העוזרת בביתה של איזו גברת.

מד"ן נריה
ספטמבר 201





יום חמישי, 16 בספטמבר 2010

אני מאמץ המלצות

הפקידה בקופת-חולים המליצה לי להירשם
לקורס גמילה מחלבה ושוקולדה;
ללא היסוס - ובכדי למנוע בעיות - נרשמתי לקורס,
ועכשיו אני אוכל רק עוגיות ומרמלדה.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום רביעי, 15 בספטמבר 2010

עיפרון

עיפרון הוא גיר שמותיר סימנים
על גבי נייר וגם קיר, שפה ביקרו נכדיי מהשרון;
וגם הקיר המשמים ביותר מתעורר לחיים:
קווים עבים ודקים עיגולים וריבוע
בסגנון משתנה ובכלל לא קבוע.

כשהחוד נשחק מרוב שימוש
המחדד מדרבן אותו למלאכה לחוש,
ובא הגיר אל הקיר וממלא כל שטח פנוי בו
ולא נודע כי בא אל קירבו.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום שלישי, 14 בספטמבר 2010

אפס נפוח

אפס זוכה לערך כאשר לפניו מוצב מספר;
כשערך המספר גדול
האפס מתנפח, ושוכח
שהוא אפס - אחרי הכול.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

השדים העדתיים

השדים העדתיים פקוקים בבקבוקים
עד שבאים עסקנים ואותם מחלצים;

כאשר עסקן צועד ברחוב
איש לא יחשוב
שתחביב האיש התמים הוא לחלץ שדים:
שד לבן מבקבוק צחור
מבקבוק שחור - שד כהה-עור;

אולם לאחר שיחולצו כל השדים
יהיה זה נכון מבחינת הצדק והחוק
 במקומם את העסקנים לפקוק.

מד"ן נריה
יוני 2010

מותרות

בכל גיל למותרות יש משמעויות אחרות;
מה שזקן כבר שכח איש צעיר יחווה עוד ימים רבים כל-כך:
מחשבות על עינוגי-בשרים שגורמות לצעיר להיות מאושר
שוות בעוצמתן רק להגיגים
על צלחת מרק חם בחורף לאדם מבוגר.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום שני, 13 בספטמבר 2010

פישול בניהול

בכול שעשה - נכשל:
הספרים שכתב נכשלו בהפצה;
תערוכת ציוריו לא זכתה להצצה;
השירים שכתב לא זכו להמלצה;

ויש אומרים "תודה לאל
שהוא לא מנהל את הבנק
שבו כספי נמצא".

מד"ן נריה
מאי 2010

ביצה שלא נולדה

את הביצה שלא נולדה
לא מטרידה החידה אם תהיה
מקושקשת
מטוגנת
שלוקה או רכה;

ביצה שלא נולדה
היא ביצת-אין.
לא ביצת-עין-
שכנת-חומוס;

לא ביצת-קולומבוס-
פליטת-קולמוס;

היא פשוט לא נולדה. ועל כך היא מודה.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

ואני - ציפור דרור

אני שונא מאד שממתינות לי אין-סוף משימות:
ניקיונות, תיקונים, ביקור אצל רופאים,
פגישות רגישות, לקנות את ששכחתי,
למכור את שמאסתי; ועוד ועוד.

אני אוהב את הסעיף האחרון: להיטמן בארון
כאשר כל השאר כבר מאחור
ואני - ציפור דרור.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום שבת, 11 בספטמבר 2010

ערך הימים

יום שבו לא למדתי כלום
הוא "סתם עוד יום שעבר";
יום שבו למדתי כלשהו דבר
הוא לדידי אוצר בלום;

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

שום כלום

חבצלת מתפתחת מבצל;
אז קניתי בצל אבל
הוא לא גדל להיות חבצלת.

אז קניתי שום אבל גם ממנו לא יצא כלום.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

עת לכל נמש תחת השמש

הזמן הנכון לחלות
כשיש בעיות של סרטן-עור – הוא בחורף!
כי כאשר הוא מתפשט בקור,
הוא חוטף דלקת ריאות – ומת.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום חמישי, 9 בספטמבר 2010

אז מי אני?

שמי מד"ן (קיצור של: מרדכי וקסמן) נריה
ראיתי אור לראשונה בוורשה-פולין ביולי 1931
הוריי,אברהם ורבקה וקסמן, ייבאו אותי ארצה בשנת 1932.

נולדתי מחדש בשנת 2002, כאשר פרשתי
מעיסוקיי בגלריה לאמנות והתחלתי לכתוב שירים ברציפות.
את הראשונים פרסמתי בחלון הראווה של הגלריה שלי
שהייתה ברחוב דיזנגוף.

אני כותב שירים בהנאה רבה ובהתלהבות וחוטא
גם בציור אבל הכל אך ורק בשעות הפנאי
שהן 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה...
חובב הומור אבל עצוב... כשעצוב.

אני שמח מאד שאתם מתארחים אצלי.

קיבה חביבה!

קיבה חביבה! זה לא סוד כמוס
שלעתים את אוכלת חומוס;
אך הערב הזה ייזכר בגלל אוכל אחר;

ואין צורך להתבייש כאשר עושים על האש
כנאמר: "ששלקו ושימחו בשמחת-דג
מחאו כפיים,
כי בשר ניתן לאכול כול יום-יומיים - גם בחול -
וכך גם טבעול".
אך אין טעם מדליק כטעמו של שישליק;

הכול משמח ומדיף ריח שבא לי לצאת במחול.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום רביעי, 8 בספטמבר 2010

לא מאמינים לי

כאשר אני צועק "זאב!
אנשים אינם מאמינים לי;

כאשר אני מצהיר "אוהב!"
הנשים אינן מאמינות לי;

כאשר אני מכריז "כואב!"
הרופאים לא מאמינים לי;

רק כאשר אהיה מת
יתברר שהכול היה אמת.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום שלישי, 7 בספטמבר 2010

אמצעי מניעה

הצחוק הוא אמצעי מניעה נגד בכייה:
הוא חוסך את החובה
להושיט את הלחי השנייה כשיש מריבה.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

פיתרונות

נגד השמש הצורבת
יש מזגים ומקלחות;

נגד גשם זלעפות -
מטריות וגם גגות;

אבל מה יש נגד אהבה נכזבת
זאת עוד לא הצלחתי לגלות.

מד"ן נריה
יולי 2009

"הפעלה"

הפעלה של ילדים היא תמריץ
להוציא להם את המיץ
ומשמשת את הוריהם למטרות מנוחה;
וזו בריחה ובדיחה - חה חה - אשליה ושטות:
כי בתום ההפעלה ההורה עוד יותר סחוט.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום שני, 6 בספטמבר 2010

קינת הכינה

להיות כינה פירושו צרות למכביר,
כולם מנסים אותי להדביר:
כל תכסיס, כל תרסיס;
משליכים עלי רפש – גועל נפש!
משמיצים ומשמידים אפילו את הביצים;
עושים לעצמם קרחת על-מנת אותי להגלות
וכבר אין לי היכן לבלות.
אודה ולא אבוש:
עדיף בעייני להיות פרעוש.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

מפגשים רגישים

"קווים מקבילים לעולם אינם נפגשים"
וכך גם אצבעות ואפים של אנשים מנומסים.

אך לכל כלל יש כידוע יוצא מן הכלל,
ואני ביש המזל זוכה תמיד
לישב בסמוך
לאיש שלקרב עם אפו הוא ערוך.

וכיצד אני, ג'נטלמן סביר, יכול להסביר
שאין זו דרכו של עולם
לחפש אוצרות בחוטמם של בני האדם,
וכי לאף מטרות יש רק שתיים:
לאפשר נשימה ולהרכיב משקפיים.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

השיבה לטבע

היא הייתה כולה סיליקונים:
חזה, שפתיים, לחיים;
גם חיוכה היה מוטל בספק:
כלום טבעי הוא
ואולי מלאכותי כמו השיער;

המר היה שרירי כל-כך
שלא ניתן היה להבחין היכן הוא מתחיל
והיכן הוא נגמר;

פעם הם החליטו לשוב לטבע:
היא הסירה כליל את הצבע
ונראתה כמו דחליל עם צמות
וממנו נותר רק רבע של גל עצמות.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

כשהיפוכונדר חושש שבקברו יתעטש

כאשר אמות
גווייתי באדמה תיטמן
כשהיא עירומה
ואזי בוודאי אצטנן.

אטול מראש גלולות שלוש
לבל יאמרו
"רק היפוכונדר טיפש
בקברו מתעטש".

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

שילוב ידיים

אני משלב ידיים עם משפחתי:
אולם בעוד חלקם אוהבים לשחות בברכה
אני אוהב לסחוט במטבח (מיץ פרי הדר);
וזו ברכה וסידור נהדר שמונע אי-הבנות:
כי בסופו של דבר אינני לחוץ
לרוץ ולהציע מיץ הדר לכל הבנות.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

תענית הדיאטנית

קיימות תעניות שונות בעולם
ואולם הקשה מכולן
היא "תענית-הדיאטנית".

כאשר אני מגיע אליה
לביקור של שיגרה,
דבר ראשון ששומעות האוזניים
הוא הצו: "עלה על המאזניים!"
ולאור המצב אני מודה מיד בתוגה
שאכלתי עוגה, ומכול עבר זועקים קולות:
"ומה עם ממתקים" ואחר, חסר נימוס:
"שכחת לציין פיתה עם חומוס"
ולפתע נשמע קול קורא במדבר:
ואת הגלידה הזכרת כבר?

בעת ביקור-השגרה הבא
הדיאטנית חוטפת ובעצמה טורפת
את החטיף שאני מחזיק (לבל יזיק)
ואני מחדש את הצום...

באמת?
מה פתאום?.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

למי אכפת

זקנות לובשות שמלות ארוכות
על-מנת להסתיר רגליים עייפות;
נערות לובשות שמלות קצרות
על-מנת להציג רגליים יפות;
ילדות לובשות שמלות "כמו של אימא"
שנראה מה נאה גיזרתן;
ורק לגברים בכל גיל
לא אכפת איך נראות הרגליים
ולכן הם לובשים ברגיל מכנסיים.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

משני צדי המסך

על גבי צג המחשב שלי
התקנתי השבוע צילום של יער-עד;
העצים צפופים וכל פיסת
אדמה מכוסה בצמחיה עבותה.

הבוקר נחרדתי וחשבתי שתכף אמות
כאשר לפתע מבינות הסבך הופיעה דמות;
וכאשר הוא הגיע אל חזית המסך
הוא סח בשפה מוזרה, ואמר
שאת שיריי הוא מוקיר למרות שאת מוחו הוא מוגיע
בכדי להבין את כל המופיע
באותיות הפוכות על פנים המסך.

אחרי שעשיתי קידוד
הודיתי לו על דברי העידוד .

מד"ן נריה
יוני 2010

יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

זוג חלוק

המזגן בביתם מופעל
באורח שונה:
הבעל אוהב אותו "מקפיא".
אשתו מעדיפה אותו "פושר";
כשהחום נגמר והמזגן נסגר
מה נותר?: רק זוג חלוק
ומזגן שנפל בין הכיסאות
וממתין להוראות.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

רק בעיה אחת קטנה

זהו שיר על זוג צעיר שהכול אצלם היה שפיר;
אז מה הבעיה?:
כול אחד מהם אהב לשלוט במצב!
כשבמקרר הרעיה הפעילה את מערכת ההקפאה
לבעל הייתה זו עילה להדליק את מנגנון ההפשרה;
וסוף העלילה הוא כך:
המזון שהיה במקרר כולו הוקדח
והשלך אחר כבוד לפח.

מד"ן נריה
אוגוסט 2010

יום שני, 30 באוגוסט 2010

שאלות כבדות-משקל


האם לא אחדל לאגור שומנים
למרות שאני אוכל רק גרעינים
בדרכי בין כורסת הטלוויזיה למקרר?


דבר אחר:  האם ייחשב הדבר למעידה
אם אביא הביתה גלידה
ואצטרף גם אני (רק מתוך נימוס!)  לסעודה?

כלום זה סימן שבמאזניים יש פגם
אם אינם  יורדים  אפילו בגרם ?

                                          מד"ן נריה
                                  דצמבר 2010

יום שבת, 28 באוגוסט 2010

העץ שהיה לספסל

סוף הרחוב שבו אני גר גובל
בשדה גדול - עם מגוון של עופות, פריחות
ובעלי חיים זעירים שטרודים במגוון עיסוקים.

לשם אני אוהב ללכת כשזמני עמי
להביא ספר שאני משתוקק לקרוא
ולא התאפשר לי לעשות זאת מחוסר פנאי,
ולהתיישב על גזע עץ שכשל והיה לספסל;

אני סוקר את תולעי המשי
על שביל החול שאין כוח שיכול
למנוע מהן להגיע ליעדן;
צופה על הנמלים העמלניות
שעל מחילתן ניתן לומר "אל תסתכל בכאן
אלא במה שיש בתוכו"

ולקינוח מצב הרוח - פרפר צבעוני מרפרף חרש סביבי
מבלי לומר דבר;

הזמן עבר ומיותר לומר ששבתי
לביתי מבלי שקראתי בספר - אף דף.
מד"ן נריה
אוגוסט 2010

יום שישי, 27 באוגוסט 2010

הוא לא בן אדם

"אריה" כלבה של בתי
זקן מאוד משלשל ומקיא – הורדם;
ובזה הוא אולי התברך:
לו היה בן-אדם כי אז היה עוד סבלו מתמשך.

מד"ן נריה
אוגוסט 2010

יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

פשרה

אני מטייל לאורך הירקון ומכריז - "זה מיסיסיפי!".
- הירקון מיסיסיפי? אתה דביל?
ואם אכריז "זה מסי-פיפי", זה קביל?


Messy = מלוכלך

מד"ן נריה
מאי 2010

יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

רבע לארבע

כבר שתיים אחר חצות וצפוף בגוף
מה יעשה הוא קודם: יגרד? יכאב?
דרושה לו תכנית-אב!
והוא עובר לביצוע
כי מרגע לרגע יותר גרוע.
כבר שלוש אחר חצות ודחוס בנשמה
אז מה היא תעשה תחילה?: תקיא במחילה?
דרושה לה תכנית-אם
שתמיד אמרה: "דברי ברור מבלי לגמגם"
אז היא עברה לביצוע - והסוף ידוע.

מד"ן נריה
יוני 2010

הבעיה נפתרה

היה איש
ש"לא היה מסוגל לפגוע אפילו בזבוב";
והיה זבוב
שלא יכול לחדול מלהציק לאיש;
לפתע הופיע עכביש בזירה –
והבעיה נפתרה.

מד"ן נריה
אוגוסט 2010

פגישה למראית עין

שמש! אתה מתייצב לך בגבעון דום
ואני ניצבת בוכה בעמק איילון;
איני מצליחה לישון
כי אנו כמעט שלא מתראים.

אל תהיי עצובה מאורית קטנה;
הסתכלי מבעד החלון
ותראי אותי חג יום-יום בסיבוב בלי עיכוב
לאורך נתיבי איילון.

מד"ן נריה
אוגוסט 2010

יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

ובכך תם החלום

בארבעה עשר באוגוסט הגשמתי חלום:
טסתי לנופש באתר שבו האוויר קריר (נא
לכבוש את הריר) והזמן הרב קופא על שמריו;

כבן-עיר איבדתי את הסבלנות, דיברתי אל הקיר
ושאלתי אותו מדוע הזמן לא זז;
על כך הוא השיב מבלי שנחפז:
"אם יש לך טענות ארוז את המזוודות";
הייתה איבה בתגובה.

כאשר גלגלי המטוס נגעו במסלול
ושרתי עם כולם:"הבאנו שלום לעולם!"
(זהו קטע שכלול בכל טיול),
הזמן שב לנוע חיש,
ואני ללחות, לחום ולעומסים על הכביש.

מד"ן נריה
אוגוסט 2010

קיים חשש לשיר חדש

פתאום בא לי לכתוב שיר סביר
שבו רק טוב ואמת;
ואולי קורטוב של רע ושקר
ושמא יצוץ קמצוץ של מצב
שלא חשבתי עליו;

בסיכום – לא כתבתי כלום,
כי בתהליך המיון, ביער האפשרויות
האין-סופיות צצו בעיות:
נחרדו העופות הדוגרות ועפו בבעתה;
התקשקשו הביצים וחישבו להיות חביתה;

אך קיים חשש
שמתוך הקשקוש ייצא שיר חדש.

מד"ן נריה
אוגוסט 2010

דף מידע

לכל תרופה מצורף דף מידע,
שנועד להפחדה;
אם אינך סובל משום ליקוי
קיים סיכוי
שהתרופה הזו מיותרת,
אז אל תתייאש, תתאפס,
ולך לחפש מחלה אחרת.

מד"ן נריה
אוגוסט 2010

יום רביעי, 11 באוגוסט 2010

האם כדאי למות?

ודאי!
כי אז לא תחוש מכאובות;
תשכח מחובות...
מאנשים שוחרי מריבות...
אלה הן סיבות טובות לשבות !

ואם לא בא לי למות?

זו שטות! למות זו ברירת מחדל
שכאשר תופעל תהיה כבר ז"ל.

מד"ן נריה
אוגוסט 2010

יום שני, 9 באוגוסט 2010

בא עם הגיל

לילדות לא חשוב מהו גילן,
כל-עוד הן נהנות ממתנות ביום הולדתן;
נערות מונות את השנים שחולפות
נהנות מברכות אך גם הן מעדיפות מתנות;
בחורות אומרות "אין דבר" על הזמן שעבר
וקונות מתנות לעצמן;
מזדקנות שכחו את מספר השנים שחלפו
וממי – אם בכלל – הן קיבלו מתנות;
לישישות לא אכפת אם גילן הוא יותר או פחות
ובלבד שתבוא אליהן סוף-סוף ה"אחות".

מד"ן נריה
אוגוסט 2010

יום שבת, 7 באוגוסט 2010

האימא שלי אמרה

האימא שלי אמרה:
"אם ייוולד לי בן טיפש
אז לפחות שיהיה גבוה";
אבל נולד לה בן טיפש ונמוך.

אני אמרתי:
"אם אצור שיר אווילי
אז לפחות שיהיה קצר";
אבל יצרתי שיר אווילי - וארוך.

מד"ן נריה
פברואר 2007

דרכי-שיכנוע

אני אומר לנכדי הקטן:
"אל תירא מהחושך; בחושך דבר לא משתנה",
ועל-מנת להוכיח לו זאת
אני מכבה את האור בחדר, ומיד מדליק,
מכבה ומדליק...
מכבה ומדליק...והוא משתכנע;

וכאשר אנחנו נפרדים,
הוא כבר אינו מפחד מהחושך,
ואני נשאר בביתי, מנסה לשכנע גם את עצמי -
מכבה ומדליק..מכבה ומדליק...

מד"ן נריה
ינואר 2008

יום שישי, 6 באוגוסט 2010

אני בגיל האמידה

רבים אומדים את גילי בצירוף תהיות
"כמה זמן נותר לו לחיות?"
איני מתבייש במה שיש
אך בשל היותי ענף יבש,
אני מקפיד לשמור מרחק מאש.

מד"ן נריה
נובמבר 2009

אני אוהב מרק חם


אמר המלצר: "יש היום
מרק חם בהמלצת השף!"
טעמתי ואמרתי "זה נורא ואיום
וחלף לי כל הכיף";

ביקש המלצר: "אנא  רק אמור
מה הבעיה עם המרק".

המרק הוא חסר-טעם;
ספק אם הוא היה חם אי-פעם;
וכן ברצוני למחות
על חרק שטבע במרק
כי הוא לא ידע לשחות.


מד"ן נריה
נובמבר 2006

יום חמישי, 5 באוגוסט 2010

אני אוהב כמעט את כולם


אני מאמין שמעשים טובים ואותות חיבה
יקדמוני בתודה כשאגיע לעולם הבא:

לדוגמה: אמירה לזרה מכוערת: "את יפהפייה, גברת!"
צביטה לתינוק שמגיב בדמעות;
עזרה ראשונה לזקנה שבניגוד לרצונה נשאתי לה את הסל;
קריצה לחייל עם בת-זוג - מאוהב עד אין-קץ;
חיוך לראי בביתי שמשתקף בו הלץ.
ליטוף לכלבלב שמשקה את העץ;
ו"זעץ" ליתוש שבלילה עוקץ.


מד"ן נריה
פברואר 2010

החכה

על גדה של נחל חרב דייג יושב
ואוחז חכה שלדג מחכה;

חלף הבוקר והגיע הערב ומפיש פיש;

ובעת דמדומים, עת כולם כבר נמים,
הוא רואה בעיני-רוחו שהוא בא לביתו
מבשר לאשתו על דג רב-ממד שלכד;

היא צולה אותו על מחבת,
מציבה צלחות על השולחן
- שתי כוסות, בקבוק יין לבן -
והכול לסעודה כבר מוכן.

בעת שאכל ארעה תקלה:
עצם מעיניי-רוחו נתקעה בגרונו;
אשתו הלמה בגבו וחילצה את העצם;
(וכאן בעצם מסתיים חלומו).

על גדה של נחל שחרב דייג ישב
ואחז חכה שלדג מחכה – ולשווא.

מד"ן נריה
אוגוסט 2010

יום שלישי, 27 ביולי 2010

דמעות תנין

יש צער ענק
בידיעה שאביך ארנק
ואמך היא זוג נעליים
שבהם התפארו שתי גברות בשייט-נהרות
(ולך תדע מה תהיה אתה-עצמך בעוד יום או יומיים),

איני מוליך שולל - והדמעות אמתיות
כי אני מתאבל, תוך ייאוש,
על כל בן משפחה שנקטל והיה לפריט-לבוש.


מד"ן נריה
‏ מרץ, 2009

יום שני, 26 ביולי 2010

תרחישים בגלריה

כשבעל גלריה נעל את עסקו
אז לפתע קרו תופעות מוזרות :
כל התמונות שהחרישו עד כה
החלו פתאום לחיים נעורות.

"הצעקה" של מונק החרישה אוזניים;
"החוגגים" של ברויגל קראו שם "לחיים!";
"גרניקה"- השרתה אוירה של קדרות;
וקלימט הציג על מגש - ראש כרות.

מונה הציג שם "בריכת רקפות";
ושאגל "כליזמרים" ו"עפים ועפות";
עלמת-חן רנוארית ניגנה על פסנתר;
ודאלי על ביזאר - מעולם לא ויתר .

כל תמונה סיפרה בתורה חוויות:
כיצד על בד, או נייר היא נוצרה;
ומתי היא בעצם החלה לחיות
על קירות מוזיאון, או גלריות - יוקרה.

נשמע רחש מנעול! הדלת נפתחה,
בעל הגלריה סיים המנוחה;
השתתקו התמונות, נדלקו זרקורים,
וכולם נכונים לקבל מבקרים.

מדן נריה
2003

תמיד רציתי להיות כמו ביאליק

בביוגרפיה של ביאליק
קראתי שהוא מחק
מהשיר "אל הציפור" המקורי
ארבעים וארבע שורות;

כאשר כתבתי שיר בן ארבעים וחמש שורות,
מחקתי ממנו גם כן ארבעים וארבע שורות-
ונותרה רק אחת שבה כתוב:

"תמיד רציתי להיות כמו ביאליק".

מדן נריה
אוקטובר 2006

תמיד מאוהב

בכל פעם שראיתי אותו הוא קיפץ כחגב
בידו זר ענק וברק בעיניו
לא היה לי ספק שהאיש מאוהב.

אתמול הוא אחז בידו אגודה נהדרת
כשהיה בדרכו לגברת אחרת.

אך הזמן לא שובת ועושה את שלו
ועכשיו לחיזור מגיבות הן ב-"לא!",
וכעת כבר זוחל הוא כצב,
בידו זר קטנטן וכבויות שתי עיניו
ואולם אין ספק שעודו מאוהב.

מדן נריה
דצמבר 2005

תלונות, תלונות

במשרד הנסיעות אמרו לי
שכל בתי המלון תפוסים
ושנותר רק איגלו אחד פנוי בגרינלנד;
נסעתי לגרינלנד ושאלתי אסקימואי-מנהל
היכן האיגלו שהזמנתי.
הוא הצביע על מבנה עשוי מלבני-קרח;

ביקשתי ממנו איגלו חלופי עם חימום
כי חששתי שאצטנן - הוא ענה לי שאין;

בתפריט שהוגש לי היו שלוש ארוחות
- וכולן של דגים; התלוננתי.

לא ראיתי פינגווינים; התלוננתי.

כשהלכתי לישון אשתו באה אלי;
- אני אינני נואף ואין לי פילגש-
שאלתי צו וואס איז דואס?
ואולם הוא הסביר לי שאין שום קשר לרגש
כי "זו השגרה ושאין לי ברירה".

לא התלוננתי.

מדן נריה
יולי 2005

תייר נחשב בבודפסט

בבודפסט, אם אותך שום נהג לא הונה
ולא היית קרבן לכיוס,
אתה תייר לא רצוי במדינה
ולא יצלחו שום תחינות לפיוס.

היום הראשון לביקור
היה יום רגיל מלא גיל
וכיוס אחד באוטובוס
(זוהי שיגרה ולכן על זמנכם היקר אחוס);

ביום השני ביקרנו בגן החיות,
נכנסנו לכלוב בו מותר להיות ולפתע -
נגס חזיר את רגלה של אשתי.
(בכך הוא הבהיר כמובן,
שגם לחזיר הזכות ליהנות מנתח לבן).

ואז איזו עיזה העיזה להכניס ראשה לכיס מעילי
ואכלה ללא מעצור את כל השטרות שהיו במחזור.

ביום השלישי לביקור - פעמיים כי טוב -
לא נותר שום דבר עוד לגנוב,
אז שבנו הביתה בטרם אסון,
ופתחנו בבנק חשבון חסכון.

כי בבודפסט נחשב רק פרייר ששב.


מדן נריה.
מאי 2007