כשבעל גלריה נעל את עסקו
אז לפתע קרו תופעות מוזרות :
כל התמונות שהחרישו עד כה
החלו פתאום לחיים נעורות.
"הצעקה" של מונק החרישה אוזניים;
"החוגגים" של ברויגל קראו שם "לחיים!";
"גרניקה"- השרתה אוירה של קדרות;
וקלימט הציג על מגש - ראש כרות.
מונה הציג שם "בריכת רקפות";
ושאגל "כליזמרים" ו"עפים ועפות";
עלמת-חן רנוארית ניגנה על פסנתר;
ודאלי על ביזאר - מעולם לא ויתר .
כל תמונה סיפרה בתורה חוויות:
כיצד על בד, או נייר היא נוצרה;
ומתי היא בעצם החלה לחיות
על קירות מוזיאון, או גלריות - יוקרה.
נשמע רחש מנעול! הדלת נפתחה,
בעל הגלריה סיים המנוחה;
השתתקו התמונות, נדלקו זרקורים,
וכולם נכונים לקבל מבקרים.
מדן נריה
2003
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה