בפינת בית קפה טוויתי קורים
לצוד שם זבובים וגם פרפרים;
בין אריגה לסעודה עשיתי לי מנהג:
לצפות היטב באנשים ולקבל מושג.
צעיר התיישב ליד החלון,
ולצורך זיהוי הוא החזיק בעלון;
באחור מקובל היא הגיעה, אכן,
חייכה היא אליו- הוא אליה גם כן.
גופיה שלבשה הייתה כה קצרה
שאךזההתחילה – וכבר נגמרה!
קורקבן וישבן, הם היו העדים,
שצנועה העלמה וחוסכת בדים.
דברים שאמרו - לא הבנתי פשרם;
צחקה בדברה וגם הוא צחוק תרם,
כעבור שעתיים – הסתיים כיבושם
ושלובים בזרועות צחקו לאי-שם .
אזדרז לסכם כי הגורל לי אינה,
שהנה מטאטא מתקרב לפינה;
הדברים שלמדתי כלל אינם רגילים :
ניתן גם לצוד בקוּרים של מילים.
מדן נריה
2003
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה