שנינו מרוצים

השיננית שלי כבר יודעת
שאם לא אראה דם
היא לא תיראה דמים;

ואכן כאשר אנו נפרדים שנינו מרוצים.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

שינוי בתפריט

"אם תאכל כול היום רק קש תהיה כמו חדש"
כך אמר לי שכן מהכפר;

ואכן מאז שמימשתי את ההצעה
חל בי שינוי עצום בתודעה
נעשיתי לגמרי אחר וכול שאני אומר זה:
"הי-אה הי-אה הי-אה"...

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

שיר אהבה לטבע

שיר אהבה לטבע

להר וגבע לנהר וצבע

מהחרמון ועד באר שבע

אז קדימה בן ובת ,

הבה נישירה המבט

נצא לדרך עם רון בלב

כי ללכת לא כואב

עם חיוך על הפנים

איש קשיש ובן זקונים.

לסיכום זה המזמור
נזכור שעל הטבע יש לשמור
אותו אף פעם אין לזנוח
והוא, אסיר-תודה, יתמיד לפרוח.

                      מד"ן נריה

                    ספטמבר 2010

שואל את עצמי

שואל את עצמי
ומשיב לעצמי

שואל את עצמי
ומשיב לעצמי

שואל את עצמי
ואין תשובה

שואל את עצמי
ומשיב לעצמי

שואל את עצמי
ואין מענה

כן, ככה זה כשאתה לבד.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

בחור סימפטי

הוא היה אדיב, חביב, נחמד, נעים - ובמילה אחת – סימפטי.

זה היה בעייני יוצא דופן, אז אין פלא שחיבבתיו.
בכול אופן על שאלותיי מכול צבעי הקשת הוא הגיב
בלי קשר לתשובה המתבקשת:
כאשר שאלתיו אם הוא גר בתל אביב – הוא השיב "אתה חביב";
כששאלתי היכן גר אביו הוא הגיב "אתה צועד סביב".
חקרתי אם הוא משומד והוא ענה "איזה יום נחמד".

התנהגותו נראתה בעייני מאוד מוזרה עד שהתברר
שהייתי בחברה של איש שדובר שפה זרה.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

פינוק בפונדק

פעם, כאשר הייתי רווק הגעתי לפונדק;

הפונדקאי היה מאד שמח אותי לארח
"בתנאי שיש לך כסף במלאי";

בתו של הפונדקאי הייתה בסדר:
היא הראתה לי את החדר
וסידרה את המיטה, אליה התגנבה בלילה בחשאי
"רק בשביל לבדוק את מצב המלאי".

היה כדאי.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

בדידותו של אנטיפט

הוא שנא כול אדם בלי לברור
אף כשהיה הוא זך וטהור;
כשגויס יום אחד לצבא של ארצו
גם שם אהבה לא הצליח למצוא;

בעיניי הבנות בבסיס הוא מצא מאוד חן
הן שיגרו לו אותות של חיבה
אבל הוא העדיף את חברת השכן,
ודחה את כולן בלי סיבה;

כשתר אחר עזרה לשנות את דרכו הרעה
הוא גילה שלא נותר לו אף ידיד לרפואה.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

דום לב

כאשר אדם נולד לבו מצווה
"קדימה צעד!
יש כאבים בצד?
עצור מיד
עמידה חופשית!"
שית.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

שלגייה והאיטריות

כלום יכול להיות ששלגייה ושבעת הגמדים
אהבו אטריות?

כאשר נכדותיי באות לבקר
המילה הראשונה שאני שומע היא: "שלגייה!"
והשנייה - "אטרייה!"

בעת הקרנת הסרט
אני רואה כיצד בפי-העלמות נעלמות האטריות;

כעבור דקה צלחתן ריקה,והן שואלות
אחרי שהן אומרות לי "תודה"
"סבא טוב מתי תביא סוף-סוף שוקולדה?".

כלום ייתכן שגם שבעת הגמדים
לאחר שאמרו תודה בתום הסעודה
ביקשו משלגייה לקנח בשוקולדה?

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

אספקה קבועה לרימה ותולעה

אחרי שהגעתי לגבורות
וכבו אצלי כול האורות -
הביאוני רחוץ, עטוף בתכריכים
לקבורה בבור;

בחוץ כבר המתין הבא בתור.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

ישנם אנשים שתמיד חוששים

ישנם אנשים שתמיד חוששים.
מהכול חוששים. מכולם חוששים.
ומי אותם יאשים?
הפחד עכשיו באופנה
אבדה אמונה בינו לבינה
בין צעיר לצעירה; בין זקן לזקנה;
ומהי סיבת הכול?
אין הקשבה וטומנים את הראש בחול.
כבת יענה.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

מתנות מהנות

יש לי מכיר שגר בעיר
ויש לו חוק:
מקבל במתנה רק שוקולד מריר.

ואצלי שונה החוק:
מקבל מהבאים רק שוקולד מתוק.

וזו בעיה ולא צחוק.

מצאנו פיתרון סביר:
בעת ביקורי אצלו אני מביא לו שוקולד מתוק;
ואילו הוא מביא בבואו מהעיר - שוקולד מריר.

אך אל דאגה, יש חגיגה:
ללא הבדל באיזה טעם מדובר
כעבור זמן קצר ובטרם תם הביקור
מהשוקולד לא נותר אף פירור.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

קומדיה

קומדיה היא מחזה מצחיק
אולם ישנם אנשים שאותם מצחיקים
פכים קטנים שאינם מבדחים:
תאונה שבגינה צדיק מחליק על קליפת בננה;
או הביש של האיש שעל ראשו נפל תפוח;
או להרגיש כמו הזקנה שהתפרקה לה המטרייה ברוח
והיא מתמידה לאחוז בה בעוז בתקווה שתשוב ותפוח.

אך בטרם נצחק עלינו לזכור שלא ידוע מי הבא בתור.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

דחליל

אם אינך נוהג כאדם רגיל אלא כדחליל
לאן זה אותך יוביל?:
העולם כמנהגו נוהג:
האנשים צוחקים;
וגם היונים שתחילה חוששות ובולשות
לומדות להכיר שראשך הוא רק סיר
וגופך הוא סמרטוט שממנו לפחוד זוהי שטות;
וכשהן מבינות לאן זה מוביל
הן חשות על ראשך דיביונים להטיל.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

אנו מסבירים פנים

כולנו, צעירים כזקנים, בנות ובנים, מגיבים

לשמות שנתנו לנו הורינו כאשר היינו קטנים;

גם אם השמות , ואנו - לגמרי שונים:

"אריק" לא דומה לאריה.

"צביקה" זז כצב.

"רמי" כלל איננו רם.

"אדיר" הוא זעיר.

"הגר" גרה בעיר ולא במדבר.

ו"מלכה" היא העוזרת בביתה של איזו גברת.
מד"ן נריה
ספטמבר 201

אני מאמץ המלצות

הפקידה בקופת-חולים המליצה לי להירשם
לקורס גמילה מחלבה ושוקולדה;
ללא היסוס - ובכדי למנוע בעיות - נרשמתי לקורס,
ועכשיו אני אוכל רק עוגיות ומרמלדה.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

עיפרון

עיפרון הוא גיר שמותיר סימנים
על גבי נייר וגם קיר, שפה ביקרו נכדיי מהשרון;
וגם הקיר המשמים ביותר מתעורר לחיים:
קווים עבים ודקים עיגולים וריבוע
בסגנון משתנה ובכלל לא קבוע.

כשהחוד נשחק מרוב שימוש
המחדד מדרבן אותו למלאכה לחוש,
ובא הגיר אל הקיר וממלא כל שטח פנוי בו
ולא נודע כי בא אל קירבו.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

אפס נפוח

אפס זוכה לערך כאשר לפניו מוצב מספר;
כשערך המספר גדול
האפס מתנפח, ושוכח
שהוא אפס - אחרי הכול.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

השדים העדתיים

השדים העדתיים פקוקים בבקבוקים
עד שבאים עסקנים ואותם מחלצים;

כאשר עסקן צועד ברחוב
איש לא יחשוב
שתחביב האיש התמים הוא לחלץ שדים:
שד לבן מבקבוק צחור
מבקבוק שחור - שד כהה-עור;

אולם לאחר שיחולצו כל השדים
יהיה זה נכון מבחינת הצדק והחוק
 במקומם את העסקנים לפקוק.

מד"ן נריה
יוני 2010

מותרות

בכל גיל למותרות יש משמעויות אחרות;
מה שזקן כבר שכח איש צעיר יחווה עוד ימים רבים כל-כך:
מחשבות על עינוגי-בשרים שגורמות לצעיר להיות מאושר
שוות בעוצמתן רק להגיגים
על צלחת מרק חם בחורף לאדם מבוגר.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

פישול בניהול

בכול שעשה - נכשל:
הספרים שכתב נכשלו בהפצה;
תערוכת ציוריו לא זכתה להצצה;
השירים שכתב לא זכו להמלצה;

ויש אומרים "תודה לאל
שהוא לא מנהל את הבנק
שבו כספי נמצא".

מד"ן נריה
מאי 2010

ביצה שלא נולדה

את הביצה שלא נולדה
לא מטרידה החידה אם תהיה
מקושקשת
מטוגנת
שלוקה או רכה;

ביצה שלא נולדה
היא ביצת-אין.
לא ביצת-עין-
שכנת-חומוס;

לא ביצת-קולומבוס-
פליטת-קולמוס;

היא פשוט לא נולדה. ועל כך היא מודה.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

ואני - ציפור דרור

אני שונא מאד שממתינות לי אין-סוף משימות:
ניקיונות, תיקונים, ביקור אצל רופאים,
פגישות רגישות, לקנות את ששכחתי,
למכור את שמאסתי; ועוד ועוד.

אני אוהב את הסעיף האחרון: להיטמן בארון
כאשר כל השאר כבר מאחור
ואני - ציפור דרור.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

ערך הימים

יום שבו לא למדתי כלום
הוא "סתם עוד יום שעבר";
יום שבו למדתי כלשהו דבר
הוא לדידי אוצר בלום;

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

שום כלום

חבצלת מתפתחת מבצל;
אז קניתי בצל אבל
הוא לא גדל להיות חבצלת.

אז קניתי שום אבל גם ממנו לא יצא כלום.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

עת לכל נמש תחת השמש

הזמן הנכון לחלות
כשיש בעיות של סרטן-עור – הוא בחורף!
כי כאשר הוא מתפשט בקור,
הוא חוטף דלקת ריאות – ומת.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

אז מי אני?

שמי מד"ן (קיצור של: מרדכי וקסמן) נריה
ראיתי אור לראשונה בוורשה-פולין ביולי 1931
הוריי,אברהם ורבקה וקסמן, ייבאו אותי ארצה בשנת 1932.

נולדתי מחדש בשנת 2002, כאשר פרשתי
מעיסוקיי בגלריה לאמנות והתחלתי לכתוב שירים ברציפות.
את הראשונים פרסמתי בחלון הראווה של הגלריה שלי
שהייתה ברחוב דיזנגוף.

אני כותב שירים בהנאה רבה ובהתלהבות וחוטא
גם בציור אבל הכל אך ורק בשעות הפנאי
שהן 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה...
חובב הומור אבל עצוב... כשעצוב.

אני שמח מאד שאתם מתארחים אצלי.

קיבה חביבה!

קיבה חביבה! זה לא סוד כמוס
שלעתים את אוכלת חומוס;
אך הערב הזה ייזכר בגלל אוכל אחר;

ואין צורך להתבייש כאשר עושים על האש
כנאמר: "ששלקו ושימחו בשמחת-דג
מחאו כפיים,
כי בשר ניתן לאכול כול יום-יומיים - גם בחול -
וכך גם טבעול".
אך אין טעם מדליק כטעמו של שישליק;

הכול משמח ומדיף ריח שבא לי לצאת במחול.


מד"ן נריה
ספטמבר 2010

לא מאמינים לי

כאשר אני צועק "זאב!
אנשים אינם מאמינים לי;

כאשר אני מצהיר "אוהב!"
הנשים אינן מאמינות לי;

כאשר אני מכריז "כואב!"
הרופאים לא מאמינים לי;

רק כאשר אהיה מת
יתברר שהכול היה אמת.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

אמצעי מניעה

הצחוק הוא אמצעי מניעה נגד בכייה:
הוא חוסך את החובה
להושיט את הלחי השנייה כשיש מריבה.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

פיתרונות

נגד השמש הצורבת
יש מזגים ומקלחות;

נגד גשם זלעפות -
מטריות וגם גגות;

אבל מה יש נגד אהבה נכזבת
זאת עוד לא הצלחתי לגלות.

מד"ן נריה
יולי 2009

"הפעלה"

הפעלה של ילדים היא תמריץ
להוציא להם את המיץ
ומשמשת את הוריהם למטרות מנוחה;
וזו בריחה ובדיחה - חה חה - אשליה ושטות:
כי בתום ההפעלה ההורה עוד יותר סחוט.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

קינת הכינה

להיות כינה פירושו צרות למכביר,
כולם מנסים אותי להדביר:
כל תכסיס, כל תרסיס;
משליכים עלי רפש – גועל נפש!
משמיצים ומשמידים אפילו את הביצים;
עושים לעצמם קרחת על-מנת אותי להגלות
וכבר אין לי היכן לבלות.
אודה ולא אבוש:
עדיף בעייני להיות פרעוש.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

מפגשים רגישים

"קווים מקבילים לעולם אינם נפגשים"
וכך גם אצבעות ואפים של אנשים מנומסים.

אך לכל כלל יש כידוע יוצא מן הכלל,
ואני ביש המזל זוכה תמיד
לישב בסמוך
לאיש שלקרב עם אפו הוא ערוך.

וכיצד אני, ג'נטלמן סביר, יכול להסביר
שאין זו דרכו של עולם
לחפש אוצרות בחוטמם של בני האדם,
וכי לאף מטרות יש רק שתיים:
לאפשר נשימה ולהרכיב משקפיים.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

השיבה לטבע

היא הייתה כולה סיליקונים:
חזה, שפתיים, לחיים;
גם חיוכה היה מוטל בספק:
כלום טבעי הוא
ואולי מלאכותי כמו השיער;

המר היה שרירי כל-כך
שלא ניתן היה להבחין היכן הוא מתחיל
והיכן הוא נגמר;

פעם הם החליטו לשוב לטבע:
היא הסירה כליל את הצבע
ונראתה כמו דחליל עם צמות
וממנו נותר רק רבע של גל עצמות.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

כשהיפוכונדר חושש שבקברו יתעטש

כאשר אמות
גווייתי באדמה תיטמן
כשהיא עירומה
ואזי בוודאי אצטנן.

אטול מראש גלולות שלוש
לבל יאמרו
"רק היפוכונדר טיפש
בקברו מתעטש".

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

שילוב ידיים

אני משלב ידיים עם משפחתי:
אולם בעוד חלקם אוהבים לשחות בברכה
אני אוהב לסחוט במטבח (מיץ פרי הדר);
וזו ברכה וסידור נהדר שמונע אי-הבנות:
כי בסופו של דבר אינני לחוץ
לרוץ ולהציע מיץ הדר לכל הבנות.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

תענית הדיאטנית

קיימות תעניות שונות בעולם
ואולם הקשה מכולן
היא "תענית-הדיאטנית".

כאשר אני מגיע אליה
לביקור של שיגרה,
דבר ראשון ששומעות האוזניים
הוא הצו: "עלה על המאזניים!"
ולאור המצב אני מודה מיד בתוגה
שאכלתי עוגה, ומכול עבר זועקים קולות:
"ומה עם ממתקים" ואחר, חסר נימוס:
"שכחת לציין פיתה עם חומוס"
ולפתע נשמע קול קורא במדבר:
ואת הגלידה הזכרת כבר?

בעת ביקור-השגרה הבא
הדיאטנית חוטפת ובעצמה טורפת
את החטיף שאני מחזיק (לבל יזיק)
ואני מחדש את הצום...

באמת?
מה פתאום?.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

למי אכפת

זקנות לובשות שמלות ארוכות
על-מנת להסתיר רגליים עייפות;
נערות לובשות שמלות קצרות
על-מנת להציג רגליים יפות;
ילדות לובשות שמלות "כמו של אימא"
שנראה מה נאה גיזרתן;
ורק לגברים בכל גיל
לא אכפת איך נראות הרגליים
ולכן הם לובשים ברגיל מכנסיים.

מד"ן נריה
ספטמבר 2010

משני צדי המסך

על גבי צג המחשב שלי
התקנתי השבוע צילום של יער-עד;
העצים צפופים וכל פיסת
אדמה מכוסה בצמחיה עבותה.

הבוקר נחרדתי וחשבתי שתכף אמות
כאשר לפתע מבינות הסבך הופיעה דמות;
וכאשר הוא הגיע אל חזית המסך
הוא סח בשפה מוזרה, ואמר
שאת שיריי הוא מוקיר למרות שאת מוחו הוא מוגיע
בכדי להבין את כל המופיע
באותיות הפוכות על פנים המסך.

אחרי שעשיתי קידוד
הודיתי לו על דברי העידוד .

מד"ן נריה
יוני 2010