קיימות תעניות שונות בעולם
ואולם הקשה מכולן
היא "תענית-הדיאטנית".
כאשר אני מגיע אליה
לביקור של שיגרה,
דבר ראשון ששומעות האוזניים
הוא הצו: "עלה על המאזניים!"
ולאור המצב אני מודה מיד בתוגה
שאכלתי עוגה, ומכול עבר זועקים קולות:
"ומה עם ממתקים" ואחר, חסר נימוס:
"שכחת לציין פיתה עם חומוס"
ולפתע נשמע קול קורא במדבר:
ואת הגלידה הזכרת כבר?
בעת ביקור-השגרה הבא
הדיאטנית חוטפת ובעצמה טורפת
את החטיף שאני מחזיק (לבל יזיק)
ואני מחדש את הצום...
באמת?
מה פתאום?.
מד"ן נריה
ספטמבר 2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה