יום שבת, 24 ביולי 2010

מכתב לדיכי

הלו דיכי, די, תפסיקי! לא הכול שחור היום,
לצדדים מעט הביטי ותראי יש אור ביום.

את כותבת, שיר כואבת, עננה ביום בהיר
בודדה, אחרת רכבת, - לא לעד אדם צעיר!

בעבר זיווג הייתם - מקור-קנאה לכל רואה -
עד אשר אמרת לו "לך! לי יאה יותר נאה".

הוא הלך, אותך שכח ואת המתנת לבוא אביר;
אבירים כבר אין - נסיכות יש למכביר;

לא אבוד ולא נורא אם תיאותי לפשרה:
תחפשי בן זוג חדש שידמה לזה אשר גורש.

מדן נריה
פברואר 2006

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה