אני מעריץ את הגנן
לא בגלל חריץ הישבן שמציץ
כל אימת שהוא מתכופף
על-מנת לטפל בעציץ.
וגם לא על-שום שואב-העלים שלו שחורץ לשון
בלי שום חשבון - כשאנו רוצים לישון;
אלא בגלל ששימח את אשתי והעלה חיוך על שפתה
כי זכר (שלא כמוני) להביא לה פרח מהגינה ביום הולדתה.
מד"ן נריה
מרץ 2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה