גם אם איני מתחייב על מידת האמת,
ברקע הדברים עומדות שתי עובדות:
- אשתי היא קוסמת-בישול ממדרגה ראשונה.
- לאשתי יש יומולדת כמעט בכל שנה.
ברי-סמכא וטעם, קובעים חגיגית,
שלו הייתה אשתי טבחית אפילו בסתם גיגית
- שבה היה המצרך היחיד קופסא של לוף -
היה המצרך עולה לדרגת רב-אלוף.
לקראת יום הולדתה החלטתי להכין לה הפתעה
אשר תזכני סוף-סוף בתואר "שוליית-אפייה";
הכנתי כרוכית-תפוחים כמו זו שהיא אופה
בתקווה שתצא טעימה וגם יפה;
התכוננתי למבצע בהקפדה ושקידה
ופעלתי כאשר היא יצאה לפגוש ידידה.
לא אפרט המתכון שלי (כי יש בו סודות)
ואולם הוא יצא לא-מושלם - זאת עלי להודות .
אשתי חזרה; טעמה; ובלי להרבות מילים
מינתה אותי "שוליה-מתמחה-להדחת-כלים".
מדן נריה
ינואר 2007
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה