תזכורת

הוא בא לביתה ברחוב השופטים
בידו זר פרחים וברכה לבריאות;
היא קיבלה את פניו בששון ושמחה
כנהוג בין זוגות אוהבים.

יום הולדתה חל מחר
כשקראה את כרטיס הברכה,
היא חשבה "קצת הקדים אך נאה שזכר!"
הוא נמלט בטרם יהיה מאוחר.

היא רדפה אחריו עד ערב,
רושפות עיניה - בידה נחה חרב;
הוא חיפש לו מסתור במרתף המיניסטור...
מעתה את תאריך לידתה הוא יזכור.

מדן נריה
אוגוסט 2006

תאריך אחרון לשימוש

בתחילת החודש
קניתי במרכול מיכל גדול של גלידת-תות
שעליו נכתב: "לשימוש עד סוף החודש";
אבל באמצע החודש סיימתי לאכול את הכול.
חבל, איזו שטות!

האם למדתי את הלקח? – בטח!:
מיכלים גדולים של גלידה עלי לקנות בזוגות.

מד"ן נריה
דצמבר 2009

שתיקת הכבושים וכיבוש החבושים

כאשר אני שומע את קולה החביב בטלפון, זה האות
שעלי להחריש, לא להגיב, ולהמתין לבאות:
"ביום שישי בשמונה ארוחת ערב
יבואו גם... וגם... וזה וזה אתם"

המאכלים שלה כולם "מיוחדים", דבר לא פשוט
או דומה למה שיצר הבורא למען האנושות:
מנה ראשונה: "חבוש כבוש" (גורם לתוגה),
המנה הבאה מחייבת ניחוש
("אכלו, אכלו", היא מדרבנת - אך אין כל ביקוש);
לשיא הריגוש גרם לנו גוש עם פרוש: "זו עוגה!".

נפרדנו בתודות וברכות ושבחים כיאה לאחים.

לארוחת הבוקר אכלתי רק מלפפון
וללא דיחוי החלפתי את מספר הטלפון.

מד"ן נריה
נובמבר 2007

שתי מצבות

בבית הקברות - מצבה זעירה
תינוקת שלא זכתה להרבה חיבוקים מאימא;
ולא הרחק משם מצבה גדולה
שמתחתיה לב שבור.

מדן נריה
יוני 2007

שתי גדות לעובדות

האזרח הקטן כבר חש בצרות
כששמע מכל עבר את אותן הערות:
"מה קרה, קמת היום על צד שמאל?"
"התחלת את היום ברגל שמאל?"
"איזה דעות! מה אתה שמאלני?"

יום אחד קיבל מאיש הימין סטירה על לחי שמאל
הוא החליט שאין עוד טעם לסבול:
בבוקר הוא קם על צד ימין;
התחיל את היום ברגל ימין;
הסכים לסטירות רק על לחי ימין -
והיה לימני קיצוני;

יום אחד קרה לו הביש
כשלא ידע להחליט על איזו מדרכת ללכת
ונדרס באמצע הכביש.

מדן נריה
נובמבר 2007

שפתו של אלוהים

המוזיקה - זו שמדברת אל הלב,
שמרפאה כל כאב,
שמשכיחה כל צרה,
שמוחה כל דמעה,
שמרגשת עד דמעות -
אותה ברא אלוהים;
היא מובנת לכולם;

ברוך אתה ה' מלך העולם
הבורא מוזיקה גם.

מדן נריה.
פברואר 2005

שפן שכחן

"השפן הקטן שכח לסגור הדלת
הצטנן המסכן וקיבל נזלת";

גערה בו אימא שפנפנה: "אתה חסר תוחלת!",
ומאז היא בעצמה סוגרת את הדלת.

אולם שפן אינו נשבר בגלל דברי קלון:
ומעתה ישכח תמיד לסגור ...את החלון.

מדן נריה
ספטמבר 2007