כאשר הייתי מאד עייף,
דבר ראשון – ניסיתי לישון;
לא עזרה לי ספירה של כבשים
לא מחשבות והגיגים גסים,
ולאחר שראיתי שאין כל סיכוי
(דבר רגיל שבא עם הגיל)
טלפנתי לשכנה המומחית לשינה
ובקשתי עזרה בעניין הליקוי.
מניסיוני למדתי שטובה שבעתיים
שיחה בארבע עיניים, ולכן
עליתי במדרגות למעונה של השכנה;
היא פתחה לי דלתה בשמחה
ותינינו אהבים עד שנעלמו הכוכבים
וכשצייץ איזה עוף נרדמתי סוף-סוף.
בבוקר שבתי לביתי במצב-רוח טוב וללא דאגות
שהרי אם לא תבוא לי שינה גם בלילה הבא
אעלה במדרגות המובילות
למעונה של השכנה המומחית לשינה.
מד"ן נריה
ינואר 2008
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה