השבוע הגיע תורו של ביתנו
לשמש אכסניה לפגישת חברים
הגיעו כולם, אנשים כלבבנו,
חביבים נבונים ושבחים אחרים.
באה תמר, לה הלילה הוא יום;
ובא הפרפר שביתו כל מקום;
שחקנית שזוכרת תמליל בלי לחשן;
לא נפקד מקומם של ליצן ופרשן.
כל אחד התיישב על ספה או כורסה
הגברים ניתחו את מצב הבורסה
ושיגרו את אוזנם לשיחות הנשים
פן ידליפו סודות שמהם חוששים
כשגלשה שיחתן לאופנה ושפתון,
הם חזרו במהרה אל פרשן העיתון.
התמשכו השיחות כך שעות על שעות
כשפיהוק קולני נתן את האות
לסיום המפגש כי הערב כבר תם
והגיע הזמן לשוב לביתם.
"הערב היה עליז ונעים"
כך במתק-שפתיים סיכמו הבאים
ורק הפרפר הצטער שנגמר
עוד בטרם הספיק לפתות את תמר.
מדן נריה
יוני 2005
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה