יש מה שאני מכנה "ארוחות חבלים"
שמורכבות משאריות שנותרות במקרר;
ויש מה שאני מכנה "שירי הבלים"
שנכתבו ממילים שאת מקורם עוד עלי לברר.
אמש, במסעדה, מאד התלהבנו מאיכות הריבה
שאלנו את המלצר מניין זה בא
הוא הלך למקרר על-מנת לברר
כששב הוא בישר: "הריבה ברובה משיירי פריג'ידר".
השיר שאתם פה קוראים,
מורכב ממילים שגם הן שיירים
שבטרם השלכתי אותן לפח
משמשות אותי לעוד שיר כנדבך.
והלקח מכל האמור:
מה שעבור אחד זה פסולת
השני מוצא בו קמח סולת.
מדן נריה
אוגוסט 2006
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה