נכדתי בת השנה, משמיעה קולות
- לעתים עם חיוך על פניה
או בהבעה של רצינות -
וסבורה בטעות
שכולם הבינו את "דבריה".
גם כאשר אני מגיב לדברים
- בחיוך על הפנים,
או בהבעה של רצינות -
אני סבור בטעות
שהיא הבינה את ההגות.
מדן נריה
נובמבר 2007
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה