בצריף נקי וצבוע
גר איכר טוב-לב ורגוע
בחצר גדלים קיקיון וחרוב,
את אורחיו מקדם הוא תמיד ב-"כל טוב!".
הגיע אושפיז מדושן וקודר;
ארוחה שאכל יש בה די והותר
למארחו הצנוע למשך שבוע -
ואולי אף יותר;
מתעניין המארח במה יוכל לעזור לאורח.
"לי עצירות יש, ועודף סוכר
ואתה כה רזה - אך נראה מאושר,
את הכול הייתי נותן, ידידי היקר,
לו היה משתנה מצבי לאלתר ".
"צחוק ושלווה יאירו פניך
שמן קיק ירפא עצירות
החרוב יפחית מדמך סוכרים
אם תאכל באיפוק - לא תדע מרורים".
בתום שבוע, בחצר של צריף קטן בצלו של עץ חרוב
תלמיד ורבו צוחקים, נהנים מסלט של כרוב.
מדן נריה
נובמבר 2005
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה