כשהייתי ילד-חוץ בקיבוץ הן כינוני "אנקור";
זה החל באפיזודה אפלטונית אחת במקלחת;
אין ספק שרצו כך לדקור
כי "הצצתי להן" בתשוקה מתלקחת.
אני מנסה לגשר בין אתמול לעכשיו
לפלס את דרכי בנתיבות-שכחה
מתאמץ לעבור מחסומים אך לשווא
רסיסי זיכרונות לא נותנים מנוחה.
מצית המקטרת, בעיניי לחלוחית,
מבטי-סקרנות משגרת הגברת,
"רק אבק שחדר" - מנסה להפחית -
"באביב שחולף הפריחה נהדרת "...
מדן נריה
יולי 2005
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה