יום שישי, 16 ביולי 2010

ריגושים שגוברים עם הזמן

שירים שאהבתי פעם
עכשיו אני אוהבם אף יותר;
זמרים שריגשו אותי בימים ההם
זמרתם מחממת את ליבי עתה פי כמה;
ואותם "ערבים לכבוד" או "לזכר"
מעניקים לי את התחושה שאני שותף
לחוויה שאין מפעימה ממנה,
ואני מאזין ושומע מתרגש ודומע
ולעולם אינני שבע.

מעתה - לא אמתין לזמנים שיבואו;
שיר וזמר ראויים יזכו באהבתי כבר עתה!
והנוסטלגיה (ההשבחה שבאה עם הזמן) -
תמתין בסבלנות כמו יין ישן.

מד"ן נריה
יולי 2009

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה