כאשר שיר בראשי צץ
אני למקלדת חיש רץ
כי אנו הזקנים לא נוטלים סיכונים
פן נשכח את המילים ונהיה חסרי אונים.
השבוע חשתי שבתוכי גנוז שיר חשוב
על אהבה, אהובה ואהוב;
בלי להמתין אצתי לשירותים להשתין;
שתיתי קפה;
נטלתי תכשיר שרשם לי רופא;
וחשתי למקלדת עם השיר היפה;
כי אנו הזקנים לא נוטלים סיכונים
(כבר אמרתי את זה? אני מחליד!)
וזיכרוננו - משענת קנה רצוץ
ולכן אני חש להקליד
בטרם עוד תרוץ-לשיר בראשי יצוץ.
מדן נריה
מאי 2007
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה