אין בראשי אף שיר;
"ראש לא חדיר"
כך אפשר להגדיר.
אך עוד הלילה צעיר.
אני מדבר אל עצמי כמו הייתי נזיר
מחבר מילים בצרוף לא סביר
ראשי משינה הוא מדיר כמו היה הוא קיר
חף משיר כשדה-שלף בתום קציר.
הלילה החוויר והשמש זרח,
ואולם בראשי עוד נמשך המחשך.
אני מתפלל אל המוזה, נואש,
ולפתע נשמע קולה המבויש:
"סליחה שפספסתי רכבת,
נא קבל שיר חדש!".
מדן נריה
אוגוסט 2007
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה