יום חמישי, 22 ביולי 2010

זיכרון-ילדות

לילד קטן,
בערות כמו בחלום,
חשוב שהוריו יחיו בשלום.


אני זוכר מריבה קולנית
בין הוריי בשפה הפולנית;
זה קרה שלוש שנים לפני שאבי נפטר
בשנת תרצ"ח
וחמש בטרם אחי נרצח
בשנת "רק כך".

את הריב הבעיר מקרר-קרח זעיר:
ויכוח מיותר אודות נתח בשר
שהפשיר טרם-זמנו.
לא ערב הריב לאוזנו של הילד הקטן
שמזווית מבטו בתחתית
כל דגיג קטן במציאות
נראה כמו היה לוויתן,
וכל ויכוח פעוט התעצם בדמיון
ונשמר בזיכרון-הילדות.

מד"ן נריה
דצמבר 2009

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה