קבלנו מצרפת משלוח גבינות בניחוח
שכל אף נורמאלי שואל: "למה זה לי?".
כאשר נסענו באוטובוס עם האוצר היקר-מגז
(שהיה בתיק, עטוף בכמה שכבות פלסטיק,
ולמרות זאת לא טמן ריחו בצלחת)
העדיפו שכנינו את מקומם להעתיק;
בבוקר פתחנו בשמחה וששון
את דלת המקרר, שבו הנחנו את מקור האסון
והנה: "הצרפתיות" היו כמו אמש על המדף העליון,
ואולם כל שאר המצרכים נסו על נפשם
לפינה הרחוקה ביותר של המדף התחתון.
מד"ן נריה
מאי 2008
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה